בנין עיריית בני ברק

> לקוח
עיריית בני ברק
> תאריך
1991-1987
> שטח מגרש
5,000 מ"ר
> מטרים בנויים
8,500 מ"ר
<p class="p1" dir="rtl">˂ שילוב בין בניין היסטורי, בניה חדשה, גינה וכיכר בהתייחס להפרשי הקרקע שביניהם</p>

˂ שילוב בין בניין היסטורי, בניה חדשה, גינה וכיכר בהתייחס להפרשי הקרקע שביניהם

בשנת 1988 , נתבקשנו לתכנן תוספת לבנין ההיסטורי הקיים של עיריית בני ברק, בהיקף אשר שילש את גודלו. הוכנה "פרוגרמה כמותית” לצרכי העירייה השונים, ו-”פרוגרמה איכותית” שהתייחסה לאופי הבניין, צורכי הציבור, מיקומו של המבנה במרחב העירוני, התייחסות לגינה ולרחבה שלצדו, ולמערכת-היחסים שבין הבניין החדש והקיים.

היחס שהענקנו לבניין הקיים היה כמבנה בעל ערך היסטורי, הן במשמעות הפיזית והן במשמעות הערכית. את תוספות הבנייה, תכננו סביבו ותחתיו. קשתות החזית המקוריות הופכות למרכז ההתייחסות התכנונית, והן נצפות מכל נקודה. מכיוון שלחלק ניכר מהציבור בעיר נדרשת גישה עם עגלת-תינוק, כמחצית מהבנייה החדשה תוכננה תוך נגישות ישירה מהכיכר, ללא כל צורך במדרגות או במעלית. באזורים הללו אף מוקמו המחלקות המקבלות את רוב הקהל, כגון מחלקת החינוך והמחלקה הסוציאלית. רח’ ירושלים, שהנו בעל שיפוע חזק, משוך לכיכר העירייה. שיפוע זה נוצל בתכנון לצורך יצירת שלושה מפלסי נגישות לשטחי העירייה: בצדו המזרחי הגבוה, תוכננה גישה ישירה לגינה הציבורית; במרכז, תוכננה גישה ישירה לכיכר הציבורית; ובצדו המערבי, תוכננה כניסה לחניון. כך, הגינה הציבורית עולה על גג קומת-קרקע של הבניין, ואילו החנייה, נכנסת אל מתחת לקומת הקרקע. באופן זה, משתלבת תוספת הבנייה בקפלי הקרקע הטבעיים, וממוקמת באופן סימטרי סביב הבניין הקיים. תכנון זה מעניק תחושה של רשות עירונית ה”ניגשת” לעיר ולאזרח, תוך שמירה על ערכיה ההיסטוריים.