הבית ספר הדו-לשוני

> מיקום
קיבוץ אשבל

לצורך עבודה בתחום "קהילות מחנכות", התמודד המשרד בעשר השנים האחרונות עם מספר מרכיבים כגון חינוך, שיתוף, חברה וקהילה, נושאים שחברי תנועת הנוער העובד והלומד עוסקים בהם בעשייה רצופה ויומיומית. תהליך התכנון נעשה במשותף עם חברי תנועת הבוגרים בקיבוצים אשבל, רביד ופרויקטים נוספים. חברי התנועה מנסים למצוא דרך ופתרונות בחברה ש"אבדה לה הדרך" - ציונות מחנכת של שנות ה- 2000 .

לדעת חברי התנועה, קהילת מחנכים תומכת הפועלת בדרך של לימוד מתמיד, ערבות הדדית תוך ביקורת עצמית מתמדת מאפשרת לפעול בצורה עקבית וממוקדת להגשמת המטרות. המשרד רואה בעבודה ובתכנון עם חברי התנועה הגשמה אדריכלית ציונית. המשרד חבר לפעילויות תיכנון וחשיבה משותפת עם חברי התנועה, ביניהן תוכנית מיתאר של קיבוץ אשבל ותוכנית מיתאר של קיבוץ רביד, מוסדות חינוך כגון מרכז סמינרים, כיתות, משרדים, הקמת תהליך לימודי תנועתי לתיכנון, שיפוץ וניהול מבני חינוך של התנועה, תיכנון והקמת בית קומונות שכונת שפירא בתל-אביב ועוד. במפגשים והסדנאות המשותפות עלו מספר נושאים עיקריים כגון התעסקות בחברה והקהילה, חשיבה על הערכים העמוקים של האדם, לקיחת אחריות ומנהיגות, תהליך הפקת לקחים, לימוד עצמי וקהילתי מתמיד, סובלנות לזולת תוך שמירה ומתן ביטוי של ערכים ציוניים ויהודיים ועוד. תהליך העבודה האדריכלית נגע בנושאים הבסיסיים ביותר של המקצוע: תירגום מושגים מופשטים של הקהילה המחנכת - למרכיבים פיזיים מוחשיים של גיאומטריה, חומר, טקסטורה וצבע שהם כלי העבודה הבסיסיים לעשייה האדריכלית. איך ליצור סינתזה של המרכיבים ולתכנן מבנה מרחבי פיזי למטרת קהילה שעוסקת בנושאים מופשטים וברצון להתפתחות ושינוי מתמיד של עצמם ושל החברה. לדוגמא: תכנון מבנה שמאפשר הרכב משתנה של קבוצות מחנכים לנושאים שונים בהתאם לפרוגראמה החינוכית של כל קבוצה. בפועל, לצורך הכנת תוכנית המתאר ל"קיבוץ מחנכים" הוגדרו "מקטעים או (אברים)" כגון מיבנני הבית לקבוצה קבוצות של מחנכים, מרכז הסמינרים, "בית הנוער"(נוער מנותק שגר בקיבוץ כ3- שנים עד הבגרות), מרכז "מדע ועמדה" (בית ספר), מרכז הקיבוץ (משרדים, ספריה, אולמות) ומבני משק. נקבעו צוותים שטיפלו בהגדרות כל מקטע ובמערכת היחסים שלו עם המקטעים האחרים וצוות ראשי שעסק בתכנון הכולל ומערכת היחסים בין המקטעים השונים הוגדרו מערכות היחסים בין המקטעים, בהיבטים שונים כגון חשיפת הפעילות החינוכית למחנכים שגרים במקום ולמבקרים, צורך בקירבה וניתוק בין המקטעים, הצורך בסוגי המפגש אנושי (מפגש הכרחי,מזדמן וכד').